<h1>ארחות חיים הלכ' שבועות ונדרים סימן ב'</h1>
<h2>דף כז:</h2>
כל הנשבע אחד ממיני שבועות אלו באונס הרי זה פטור. [ואחד הנשבע מתחלתו באונס] או שנשבע ונאנס ולא הניחוהו לקיים שבועתו או שהשביעו אנס פטור לפיכך נשבעין לחרמים ולהרגים ולמוכסי' פי' חרמים והרגים הם בני אדם ישראל שעומדים בפרשת דרכים על עסקי נפשות אלא שהרגים ליסטים מזויין וחרמים לסטים שאינו מזויין. וי"מ הרגים להרוג וליטול פירות ואינו לוקח פירות מהתרומה נודרין לו שמתרומה הן כדי שלא יטלם אע"פ שאינן תרומה דהיינו נדרי אונסים באיזה מכס אמרו במכס העומד מאליו שלא ברשות מלך המדינה או שלוקח ברשות המלך אבל המוכס מוסיף לעצמו על הדבר הקצוב.
<h2>דף כח.</h2>
וצריך הנשבע באונס להיות כונתו בלבו בעת השבועה לדבר הפוטרו. ואע"פ שהדברים שבלב אינן דברים הואיל ואינו יכול להוציא בשפתיו מפני האונס סומך על הדברים שבלבו כיצד נשבע לאנס שלא יאכל בשר סתם ובלבו שלא יאכל היום או שלא יאכל בשר חזיר הרי זה מותר וכן כל כיוצא בזה. וכן מצאתי בשם ר' יוסף בן פלט ז"ל דהלכה למעשה לכל דבר של גוים היכא דליכא עדים גוים כלל אומר בשבועה שלא עשיתי כך ואמר בלבו היום ומוציא בשפתיו סתם דבתר דעתיה דנודר אזלינן כדאמרינן וניחוש דלמא צפרא רבא חזא ואסיק שמא גמל וכיון דאין אומרים לו השבע על דעתנו יכול לישבע על דעתו כל מה שירצה ודבר זה אין מוסרין אותו לעם הארץ ואם צריך לעם הארץ (מתקיעין) [משביעין] לו על אמנותו שלא יגלה לבריה שלא ישמע לשום גוי שבעולם שמא יתחלל שם שמים עכ"ל וכתב אדוננו מורנו הר' שם טוב פלכו ז"ל ואפילו נדר על דעת רבים אין בנדרו כלום מפני שזה היה אנוס בשעת הנדר וכיון שכן הוא לא היה לזה הנדר שעת הכושר שיחול והביא ראיה ברורה שאין להרהר אחריה שכל מה שמקבל אדם על עצמו מחמת האונס אינו כלום ממה שאמרו חז"ל [שבת פ"ח ע"א] ויתיצבו בתחתית ההר מלמד שכפה עליהם הב"ה ההר כגגית ואמר להם אם אתם מקבלים התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם ואמרו שם דא מודעא רבה לאוריתא ר"ל שאם לא נקיים את התורה אין להענישנו על זה מפני שקבלנוה באונס ואע"פ שכרת עמנו ברית בחורב ובערבות מואב הכל היה מחמת האונס והפחד כדי שנכנס לארץ ולא נשאר במדבר הגדול והנורא ועל כן אמרו שהדור קבלוה ברצון בימי אחשורוש שנ' קיימו וקבלו היהודים קיימו מה שקבלו כבר ומה שקבל האדם בשעת האונס מן הדין הוא שאפילו שאלה לחכם או לשלשה הדיוטות אינו צריך אבל טוב [ל]התירו בשלשה הדיוטות להרים מכשול ע"כ.
